פתיחה רעיונית והתנסות ראשונית במליאה
ד"ר אריאלה בארי בן ישי, ראשת התכנית להנחיית קבוצות בחברה מרובת תרבויות, מכללת בית ברל
מסורת הכנס מבוססת על כמה הנחות יסוד:
1. חינוך הוא חשוב וראוי שכמי שעוסקות/ים בחינוך, נשקיע בהתפתחות שלנו כל הזמן.
2. איכות החינוך תלויה ביכולת ההתבוננות שלנו ומידת הרפלקציה שאנו עושות/ים על העבודה שלנו.
3. כוחה של הקבוצה הוא גדול. . יחד אנו רואים/ות יותר. ועל כן אנו מקפידות/ים לעבוד במעגל ולהתייחס לתהליכים בקבוצה.
4. אנו מגלות/ים את הפוטנציאל והיצירתיות ב"יציאה מהקווים" בכדי שנוכל לצאת עם יותר ידע וחופש להתנסות במגוון רחב יותר של אפשרויות לבחירה.
סרטון ההרצאה
פדגוגיה חברתית: לחנך לשינוי במציאות שמרנית
ד"ר ניר מיכאלי, רקטור מכללת אורנים
למה צריך חינוך ממלכתי? האם מערכת החינוך למרות הפיצול בה, מצליחה ליצור תשתית משותפת? מה המקום של עיסוק בפוליטיקה בבית הספר?
עמדה אחת אומרת שחינוך בבית ספר צריך להיות סטרילי והוא אינו במה לשיח פוליטי,
עמדה אחרת רואה במערכת החינוך מקום להטמיע בתלמיד אג׳נדה פוליטית מסוימת.
מה קורה בפועל בבית הספר ובכיתה? ואיפה האיזונים בין שתי הגישות?
הוראה ביקורתית בספרות
ד"ר נעמי דה-מלאך, מרצה ומנהלת שותפה של היחידה לעשייה אזרחית, מכללת אורנים
תכניות הלימודים, בעיקר בתחומים רבי המלל, נמצאות היום בצומת וקיימים עימותים רבים סביב התכנים. איפה אני כמורה בתוך הצומת הזו? מה התפקיד שלי כמורה ביקורתית?
להיות מעורבת לעקוב אחרי נקודות המחלוקת.
לגבש את העמדה שלי.
להביא עמדות מנוגדות משלי.
לדבר עם התלמידים והתלמידות שלי על תכנית הלימודים.
להביא חומרים ויצירות שאני מתווכחת איתם בעצמי.
מה עושה השפה לצדק חברתי?
שלמה וזאנה, אמן ומורה, דוקטורנט ללימודי פרשנות ותרבות, אוניברסיטת בר-אילן
מה המשמעות של "לעשות שפה"? אילו מטענים השפה נושאת? איך היא משקפת יחסי כוח בין א/נשים? ואיך אפשר לחשוף אותם, לערער עליהם ולשנות אותם?
ולמה זה חשוב כשאנחנו עוסקות ועוסקים בחינוך?
"בכך שאני עושה שפה, אני הופך למעשה לממציא... כי אין את הדבר הזה לפני שנעשה... אני מתייחס אל השפה, תמיד כסוג של המצאה. ולכן אני חושד בכל שפה שהיא, ואיני מתייחס אליה כאל אמת"...
סרטון ההרצאה
עושות ועושים שיוויון: ממיקרו למאקרו
ד"ר שלמה סבירסקי, מנהל אקדמי של מרכז אדוה וממייסדי ביה"ס קדמה
"העשייה שלכן בכיתה הוא הדבר המשמעותי ביותר בחיי הילדים מחוץ לבית... הכיתה היא הממלכה שלכם. צריך להפוך את המשוואה. המאקרו הוא כל אחד ואחת מכם שמסוגל לומר באחריות מלאה, ובכתפיים זקופות (לתלמידים) - אתם בשבילי הטופ..."
מטרות החינוך במדינה דמוקרטית
פרופ' יוסי דהאן, ראש החטיבה לזכויות אדם, המרכז האקדמי למשפט ועסקים, רמת גן.
מהו החינוך שראוי שמדינה דמוקרטית תעניק לילדיה? מה צריכות להיות מטרות מערכת החינוך בחברה רב תרבותית הכוללת קבוצות מיעוט דתיות, לאומיות ואתניות שונות שחלקן מתנגדות לערכים דמוקרטיים ליברליים? מהם גבולות סמכות המדינה, ההורים, הקהילה והילדים במערכת חינוך במדינה דמוקרטית?
על 'מקורות השראה בכיכר העיר'
ד"ר גליה זלמנסון לוי, מרצה לחינוך ולצדק חברתי, סמינר הקיבוצים ואונ' בן גוריון
האם יש קשר בין הזהויות שלנו לבין המשאבים החברתיים שעומדים לרשותנו? האם יחסי הכוח בין הקבוצות השונות עוברים מדור לדור? האם במצב של צדק חברתי א/נשים יכולים/ות לנוע בסולם החברתי ?מה התפקיד שלנו כמורות וכמורים ולמה המפגש עם העוסקות/ים בסוגיות של צדק חברתי הוא רלוונטי וחשוב לכיתה שלנו?
עצם החשיפה של מנגנונים שיוצרים מצב של אי צדק, הקריאה הביקורתית של המציאות, זה כבר צעד ראשון. הזיהוי של תכנית הלימודים הסמויה.
השלב הבא הוא המעבר לפעולה. שנהפוך לאקטיביסטיות בכיתה, בחברה, בפעולות הקטנות בחיי היומיום, במשפטים שאנחנו אומרות, בטקסטים שאנחנו מביאות, בפוסטרים שנתלה על הקירות, במוזיקה שנשמיע, בדיאלוג שלנו עם ילדים וילדות ועם קולגות".
מחברת הכנס
המקום לכתוב כל מה שהיה לנו חשוב לזכור לגבי התכנים בימי הכנס וגם מקורות השראה. להלן קישור למאמר "הוראה של שמחה וצדק" מאת לינדה כריסטנסן.
'מקלפת' - קלפים עם אג'נדה
לקראת הכנס, צוות העמותה הפיק את 'מקלפת' - קלפים עם אג'נדה ככלי עבודה פדגוגי לניתוח ביקורתי של סיפור, טקסט, נושא לימוד או כל תוכן אחר. בסדנת 'סינדרלה' ביום הראשון של הכנס, השתמשנו בקלפי 'מקלפת' לקלף את השכבות הגלויות של טקסטים והעמקנו במורכבותם על מסריהם הגלויים והסמויים. הקלפים מחולקים לארבע קטגוריות: מה מספרים לי? קבוצת שאלות החוקרת את הסיפור הגלוי. מה לא מספרים לי? קבוצת שאלות החוקרת את מה שאינו מסופר ואף מושתק. איך מספרים לי? קבוצת שאלות החוקרת את דרכי העיצוב של הסיפור ואיפה אנחנו בסיפור? קבוצת שאלות המחברת בין המורה, התלמידים והטקסט.
*הקלפים ניתנים לרכישה.
"יש לי מושג!" - אני ותכנית הלימודים
באמצעות הכלי 'שעון המושג' גילנו שלמושג יש הרבה יותר פוטנציאל מאשר לכותרת עצמה. גם מושג שנראה מובן מאליו ופשוט, ניתן להרחיב ולהעשיר מעבר לרובד הגלוי, הברור מאליו, הראשוני והנדוש.
סינדרלה בתכנית הלימודים. אותה הגברת בשינוי אדרת?
בעזרת קלפי 'המקלפת' שאלנו שאלות על סיפור 'סינדרלה' ומצאנו סדקים וסימני שאלה, שעזרו לנו לחשוף את הסטריאוטיפים, את המסרים הגלויים והסמויים בסיפור. בדקו כיצד אפשר להשתמש בראייה ביקורתית כדי למצוא דרכים לספר סיפור עם רלוונטיות ומשמעות.
"הערך המוסף" - איך נקדם צדק חברתי בתכנית הלימודים?
כיצד ניתן לקדם צדק חברתי שיש בו הרבה קולות וקבוצות חברתיות מגוונות לתכנית הלימודים באמצעות הוספת טקסטים או באמצעים אחרים? מה ואיך אפשר להוסיף לתכנית הלימודים כדי להפוך אותה למורכבת יותר, וברורה יותר במסרים שלה של צדק חברתי?
"כן, אבל..." מאילוץ לאפשרות
סדנת משחקי תפקידים שסייעה להתמודד עם החסמים שיש לנו בשילוב האג'נדות שלנו בתכני הלימוד. גילנו שקיימות הרבה אופציות ושחסמים יכולים להפוך להזדמנות.
הצגת התוצרים בקבוצות ופרידה מהקבוצה הקטנה
המשתתפות הציגו את התכנים שהן רוצות להכניס לתכנית הלימוד. גילינו שקיימות אפשרות רבות אם רק נרשה לעצמנו להעמיק ולהפוך את התכנית לחיה ונושמת ולשלנו.
סדנת למנהלי ולמנהלות בתי הספר: איך לעודד את הצוות לפרוץ דרך בתכנית הלימודים?
במהלך הכנס, התקיימה סדנא מנהלות/ים. המוטיבציה המרכזית להגעה הייתה סקרנות בעקבות התלהבות של מורות/ים שחזרו מכנסים קודמים. מוטיבציה נוספת הייתה לשמוע מאחרים מה נעשה בתחום הצדק החברתי בבתי הספר, ולקבל רעיונות מעשיים מעבר להצהרות כלליות. המנהלות/ים שיתפו במה שמטריד אותן, קשייהן בקידום אג'נדה חברתית בבתי הספר שלהם השונים: בין בתי הספר עם אוכלוסייה הומוגנית ושבעה, שאינה פוגשת פערים ומצוקות חברתיות, לבין בתי ספר הנותנים שירות לתלמידות ותלמידים הסובלים מתנאי חיים קשים.
החלק השני של הסדנא עסק בהתמודדות עם תגובות של הורים וגופים ממסדיים לעשייה שלהן, ובהבדלים בין בתי הספר בקידום האג'נדות הנובעים מההטרוגניות בין התלמידות והתלמידים וסוגיות החיים המעסיקות אותם בנוגע לפערים בחברה וצמצומם.
השאיפה של המשתתפות ליצור פורום להתייעצות הדדית במטרה לקדם תודעה ומודעות חברתית ברמה הבית ספרית.
במה למורות/ים עם אג'נדה
ליאור הישראלי מביה"ס היסודי 'ארן' בת"א ויוצר ההבלוג 'מורה במשקפים' שיתף אותנו בדרכים ליצירת שוויון באמצעות למידה חוויתית בכיתה,.
אייל מג'ר מביה"ס הדמוקרטי 'יחד' בחולון סיפר לנו על שילוב תכנים של הקהילה הגאה בתכנית הלימודים בבית הספר.
שריפה אבו עמאר ואיסלאם אבו סוויס מביה"ס התיכון 'דרור' ברמלה סיפרו לנו על פרוייקט רכישת שפה לתלמידים מתקשים ועל חיבור לקהילת האמהות של תלמידי בית הספר.
הילקוט של קדמה
הילקוט של קדמה מכיל קישורים מומלצים של אתרי תוכן ומאגרי מידע למורים ומורות עם אג'נדה. אנו נעדכן את הילקוט גם בטקסטים, במאמרים, בשירים ובסיפורים. בילקוט דף בו אתם יכולים להגיב ולהעלות את המלצות שלכן/ם לאתרים נוספים.
מורות ומורים עם אג'נדה
מורות ומורי בתי הספר "קדמה" ו"נווה חוף" מספרים לנו כיצד הם משלבים צדק חברתי בשיעורים שלהם.
אלמוגית גז, מחנכת ומורה לאנגלית, חטיבת הביניים "שבילים", פרדס חנה
בעבודה שלנו מאוד קל להישאב ליומיום השוחק למוכר ולבטוח, גם אם הוא מאתגר. כנס קדמה חשף בפני מורות ומורים שמבקשים לאתגר את העבודה היומיומית שלהם בעבודת חינוך במלוא מובן המילה. מחנחות ומחנכים שיש להם חזון ורצון לחברה צודקת יותר ובטוחה יותר עבור כולם! נחשפתי לרעיונות, לדעות ולחומרים שאת כולם האפשר להביא לכיתה. הכנס מילא אותי בתקוה ובמוטיבציה אדירה לעשיה.
גיתית פרץ-מנואל, מחנכת ומורה למתימטיקה, בית ספר יסודי "רבין", כפר תבור
הכנס ה- 6 של עמותת קדמה נתן לי דלק רוחני והזין אותי מחדש ברעיונות הפדגוגיה הביקרותית. הפך את המושג "צדק חברתי" לבר שיחה ביום יום, לכלי בתוך הכיתה ולמשקפים דרכם אנו כנשות חינוך יכולות וצריכות להתבונן בתכנית הלימוד ולהביא את התלמידות והתלמידים שלנו לחברה טובה וצודקת יותר. תודה!
רונית עוזרי, מורה וחונכת, ביה"ס הדמוקרטי כפר סבא
הכנס היה מרתק ואיפשר לנו להיפגש עם אנשים חינוך שרוצים לעשות שינוי, שרואים במעשה החינוך עבודת קודש חשובה, לשמוע הרצאות מרתקות ולהיפגש עם יוזמות חינוכיות יוצאות דופן. קיבלנו כלים חשובים לעבודה בכיתו ואינספור נושאים לחשיבה. תודה על כנס מאורגן באופן יוצא מכן הכלל, ועל חשיבה גם על הפרטים הכי קטנים.
ליאת נובל קראוס, מורה, מחנכת ויועצת, תיכון זיו ומרקס, ירושלים
אני משתדלת להגיע כל שנה לכנס. למעשה אני "מכורה" לכנסים הללו, שתמיד מעוררים השראה והרבה מחשבות שמלווה את העשייה החינוכית לאורך השנה.
עידו גידלי, מחנך ומורה לתנ"ך ותושב"ע, תיכון חדש תל-אביב
הכנס היה מעורר השראה. שמחתי לפגוש אנשים כמותי שמדברים על חינוך עם תשוקה ואהבה. הרגשתי מובן, וזו תחושה לא ברורה מאליה בעבודה ובמקצוע שלנו. תודה על המאמץ ועל התוצאה.
רחל אבוחצירה בן זקן, רכזת פדגוגית, אגף להכשרה מקצועית
"קדמה" הינה פנינה חשוב בנוף החינוכי והחברתי. הלימוד והעשייה של סוגיות בצדק וצדקה הן השראה חשובה והכרית לחברה בישראל. תודה על הפרטים הגדולים והקטנים...
תנו לנו לייק 
ותמיד תדעו מה קורה בקדמה
נבנה באמצעות מערכת דפי הנחיתה של רב מסר